מילות השיר:
הצדיק הלך ברחוב בבוקר אחד.
פתאום הוא רואה שם את מוישלה יושב לו בפינה, והוא נראה לו כל כך עצוב, כל כך שבור.
אומר לו הצדיק: מוישלה, מוישלה! למה אתה כל כך עצוב? מה קרה לך היום?
אוי רבנו! אוי רבנו! אל תשאל, אל תשאל...
כל כך הרבה בעיות... כל כך הרבה צרות... כל כך הרבה דאגות...
האשה... הילדים... פרנסה... בריאות... כל מיני ניסיונות...
אין לי כח ללחום... אין לי כח ללחום, כל מיני נפילות שוב ושוב.
איך לא אהיה עצוב?!
אומר לו הצדיק: מוישלה, מוישלה! אל תתייאש מוישלה... אל תתייאש.
כי אפילו אם נפלת הרבה, צריך להתחזק באמונה, בנקודות הטובות, ולחפש את הטוב.
ואל תתייאש מוישלה... אל תתייאש.
כי אם אתה מאמין שאפשר לקלקל, בוודאי... שאפשר לתקן!
עולם מלא דאגות, מלא טרדות, מלחמות, צונמי, שטפונות... טרור בכל פינה...
כולם דואגים מה יהיה הסוף. אך אחד לא יודע מה יולד יום... אף אחד לא יודע...
כל כך הרבה נסיונות, כל כך הרבה אסונות... כל יום, כל רגע בחדשות.
הכל נראה כל כך שחור, כל כך חשוך.
אנשים עצובים מסתובבים ברחובות בלי מצב רוח, בלי חיים, מיואשים לגמרי...
אבל אנחנו מאמינים בני מאמינים, ואנחנו יודעים שהכל לטובה.
אל אף שהכל נראה כל כך קשה... כל כך קשה... כי האבא שלנו עושה רק טוב,
כי הוא אוהב אותנו כל כך. ואף על פי שבן אדם נפל, אפשר תמיד לתקן,
רק לחפש את הטוב שבתוך תוכו... ולמצוא את האור.
כי יש הרבה אור בכל אחד ובכל מצב.
כי אם אתה מאמין שאפשר לקלקל ודאי שאפשר לתקן.