מילות השיר:
הקולות בוקעים ומציירים
מראות שלא נראים
כשכל השערים כבר נעולים
דמעה אחת שוברת מנעולים

זה צו השעה
ולהט החרב כבר מתהפכת
אסירי התקוה
כמו קול שופר אל תוך השקט
שמתפשט
ומתאמת

כל הימים אוספים את מה שאבד
בצעדים קטנים
פוסעים בתוך מעגלים
ולא יוצאים מזה שנים

זה צו השעה...

כשכל הדרכים מובילות
שבע שנים כה קשות
נופצו שערי הדמעות

אצבעותי קשות עמוק באדמה
קולי צועק בדרך רק תביט בשקיעה
ככלות כוחי ועוצם הטביעה
כבר לא זורמים בזרם
זה לא מה שהיה

זה צו השעה
ולהט החרב כבר מתהפכת
אסירי התקוה
כמו קול שופר אל תוך השקט
שמתפשט