אברהם פריד - יוסף מוקיר שבת

מקור: לא צויין, לחן: יום טוב עהרליך, ז'אנר: קצבי.

נמצא באלבום: אוצרות יהודיים ב'.

מלכיאל | יום רביעי ב' ניסן התשע"א, 06-04-2011 בשעה 07:47צפיות: 8477.
אברהם פריד
אברהם פריד
מילות השיר:
שמעו נא מעשה נושן שבגמרא הוא כבר מובא
מספרים אותו באופן קבוע
חי לו יהודי אי שם אישה וילדים שבעה
בשם יוסף מוקיר שבת ידוע

עני ואביון מתחת לכל דמיון
בקתתו העלובה על שפת הים ניצבה

והבקתה הקטנטנה מלוכלכת ומוזנחת
הוא לא בזבז אפילו לירה
עבד קשה יומם וליל
על לחם צר הוא מתקיים
והכסף הוא חסך כל השבוע

האישה הבנים והבנות
לא היו להם כל תלונות
בבית, אמנם, אין דבר
אבל הכל ידעו זאת כבר

שבהגיע יום חמישי
יאמר בשמחה "יקירתי"
"הכיני נא אשתי היקרה
את סלי הקניות מהרה
הנה כל הכסף בידך
קני כל מה שיעלה בדעתך
דגים רק מצויינים,
גדולים, וטריים ושמנים
גם יין טוב ובשר
דבר שלא יחסר
פירות טובים ורעננים
המחירים כלל לא משנים

והאישה יצאה לקניות
וחזרה עמוסה חבילות טעונות
מיד התחילה בעבודה
וכל הלילה לא ישנה.

ואפתה ובשלה תבשילים טעימים עוגה גדולה
ובשלה ואפתה לרגע לא שקטה

ולשבת הקדושה הביאו אורחים שלושה
הבקתה יפה ומאירה כמו גן עדן מזהירה
ובראש השולחן
ר' יוסף על כסאו מוכן

יושב כמלך בפנים מאירות
בחן וברגש שר זמירות
אשת חיל מי ימצא
כמו השבת אין בנמצא.

"יוסף מוקיר שבת, יוסף מוקיר שבת"...

ושם מעבר לפינה מספר דקות רק הליכה
עמד ארמון גדול וקצת צנוע
וסביבו היתה גינה וגם גדר שם ארוכה
ושער שאף פעם לא פתוח

והאדם ששם ישב מליונר גדול נחשב
ובליבו הרע רק ידע לכל יהודי שנאה
וצורר היהודים זקן מופלג מאד היה
אולי אפילו בן שמונים וכמה
ואשתו עם ילדיו נסעו הרחק באוניה
ואיש כבר לא ידע על מה ולמה

והוא היה קמצן, לא הביט בפני קבצן
כך חי לו לבדו מבלי אנשים לצידו
עברה תקופה קצרה, והוא חלה במחלה חמורה
אל ביתו הביא רופא שגם בכוכבים צופה
וכך הוא מנחש כל מה שיתרחש

והוא אמר כי הוא יודע דבר
שהרכוש שהוא צבר
את כל כולו יירש
ר' יוסף היהודי הרש

הגוי שמע והחווירו פניו
אי, זה כלל לא מצא חן בעיניו
הוא לא המתין עד מחר
ואת כל רכושו הגדול מכר

וקנה תמורתו יהלום,
הגדול ביותר ממש חלום
הוא פרם את מגבעתו
ובתוכה תפר אותו

וכך הלך חסר הדעת על הרים, ירד בקעות
בורח מחברת בני אדם
ומראשו את המגבעת לא להסיר הקפיד מאד
אכן איתה הוא גם ישן

בדרך הוא בה עבר
והגיע לשפת נהר
והגשר שעליו נטוי
היה עבורו פיתוי

וממש באותה שניה כשעל הגשר הוא עלה
החלה רוח סערה נשמעת
גשם זעף פתאום נהיה הרוח בזעם יללה
העיפה מראשו את המגבעת

הרוח אותה חטפה
ואל המים מיד סחפה
והגוי מרוב זעמו
קפץ אחריה בעצמו

והנה הופיע דג יותר מדיי הוא לא בדק
את המגבעת הוא בלע ומשם בשחייה עלה
יחד עם עוד דגים אל רשת הדייגים

השבת כבר התקרבה כשהדג אל החוף הובא
הדייגים מסתובבים, מחפשים אך שום קונה אינם מוצאים
החליטו כי מוצא אחרון יוסף מוקיר שבת הוא הפתרון
אומר ר' יוסף "טוב אבל לאשתי אין כבר כוח, כמה חבל"
אומרת היא "לא נורא, יש לי עוד קדירה"

את הבטן היא פתחה ובקול גדול צרחה
"יהלום יהלום" הרי זה ממש חלום
יהלום יהלום, ר' יוסף מעיף מבט
"יהלום, מממ.. יהלום, אבל זה לא כמו השבת"

אמר על כך יהודי אחד
שבסיפור אין שום חידוש מיוחד
מה שעל השבת מבזבזים
חוזר בתוספת אחוזים
הערות על השיר:
עיבודים: ירון גרשובסקי.

עוד באתר: