בילדותי, תמיד אהבתי לשמוע מוסיקה ישנה יותר. פשוט זה מה שיותר משך אותי, מאשר ה-"מיינסטרים" של אותה תקופה. אנשים רבים לא הבינו את הטעם המוסיקלי שלי, אבל על זה אמר המשורר "על טעם וריח אין להתווכח". היום, כולנו יודעים, שלהחזיר את המוסיקה דאז להיום, זה מה שאנשים צמאים. והדוגמא המוצלחת ביותר היא כמובן, "הפרויקט של רביבו". אשר קיבלו המון השמעות, וביקורות מצוינות . אלירן אלבז (28), זמר ונגן בוזוקי בחסד. פקח את עיניו (או את אוזניו), והבין שמה שמתבקש היום זו המוסיקה הישנה והחביבה. והחשוב מכל, שהיא מעט חסרה למגזרנו. והוציא אלבום שבו נקבצו עשרות להיטים ברוח טובה ואווירה נוסטלגית. וזה מתבטא לא רק בשירים עצמם, אלא גם בעיבודי האלבום. לדוגמא (למבינים יותר), שלא תפספסו לשמוע את צלילי ה"סטרינג" המוכר של "רולנד D-50", תכנותיי הג'אם, ואפילו דגימת הקנון העתיק של האורגן "Yamaha PSR 62" (עיין ערך באלבום מחרוזת "בן פורת יוסף"). ודוגמא לכלל העם – "גיטרות קיסריות".
בהפקת האלבום נוטלים חלק אנשים שאני מחבב מאוד. כגון – דוד ביתן על העיבודים המצוינים, המתופפים וכלי הקשה – גולן קולש (שגם נמצא בפרויקט, ובזמן האחרון ראיתיו מתופף גם בחתונות חרדיות) ורפי חברוני (ההוא התותח, המתופף של משיח אביבי, זה עם/בלי הקוקו). על הגיטרות אריה ברקוביץ', יוני קיסר ואסף בוכמן. כינורות – רוניוס. ובוזוקי – אבי צליח (ששר ביחד עם אלבז את מחרוזת "מודה אני לפניך"). וכמובן בעל הבית – אלירן אלבז.
עוד ניתן לשמוע שאלבז לא חסך לנו אירוח מפתיע ומעניין. כשקיבץ סביבו אמנים שונים, כדוגמת ציון גולן, איציק אשל, צשה גיאתף דודו דרעי, אליקם בוטה, אהרון ירימי, דוד דהרי, אבי צליח, אליה והב, וחחים בר.
לא נשאר לי אלא רק לומר שנהניתי מהאלבום פלאות. כראוי לחובב קלאסיקות מושבע. אז כל מי שמתחבר לשנות ה-60 לבין ה-90, או שמחפש פרויקט נוסטלגי התפור למידותיו של מגזרנו, או שתמיד ניסה להתחבר לז'אנר וטרם הצליח. זוהי הזדמנות מצוינת להכניס לפליי-ליסט שלכם משהו ישן וטוב, להרוות את צמאונכם.
אלירן אלבז - אלירן אלבז מארחאיתי סיטבון