מילות השיר:
בית א':
קסאמים נופלים, אנשים מתים בתים נהרסים,
לעם ישראל, כבר נמאס מהאויבים,
הם לא מפסיקים לפגוע רק רוצים הרוגים,
צמאים לדם, ושנאה בעיניהם כולנו רואים,
הם רוצחים נשים וילדים ללא רחמים,
ועם ישראל שותק כמה אפשר להיות טיפשים,
ממתינים מבליגים אבל ת'גבול הם עוברים,
רק שנאה וטרור בנפשם הם רוצים,
עזבו את כל זה, שלא נדבר על הבוגדים,
שמוכנים את ארצם לתת לרוצחים השפלים,
בהם תומכים ללא כל שכל ללא רחמים,
על אחיהם היהודים, ובעמנו הם פוגעים.
אירועים למען השלום כך הם קוראים ,
לפיגועים דקירות טילים, ולילדים פצועים.
מתי כבר תקלטו שאנחנו משחררים,
את הארץ שלנו מהכובשים הרוצחים.

פזמון:
עד מתי נבליג לאויב הזה, שבנו רק הורג תמיד, ורוצה גם את ארצנו,
בואו נתאחד להילחם בו לא לוותר לו, ולא ניכנע עד שאנו ניכנס בו.

בית ב':
כמה שנאה ורצח תמיד עברנו וסבלנו,
עד שאנו הגענו לארץ ישראל שלנו,
השם נתן לאבותינו את הארץ הזאת,
והיא תישאר שלנו לדורי דורות,
לא נוותר על שום גרגיר מהאדמה הזאת ,
נילחם בכל אויב, ובכל זורק פצצות,
ובאויב שמבפנים בבוגד התמים ,
שלא מבין מה הוא עושה ובעמו יד הוא מרים,
תומך באויבו ונלחם נגד ארצו ועמו
ולא מבין שהוא נלחם בעצמו
כשמגרש יהודים מאדמתם לטובת אויבו
מבקש דמו, מאת האלוקים יגיע יומו,
מי שתומך בשלום עם טרוריסט, אז הוא תומך טרור,
ושלא ישחק אותה אדם נאור או גיבור, בור
הוא מכניס את כל עמו לבור,
עוצם את עיניו מוותר על ארצו במקום את האויב לשבור,

פזמון...