שיא מיוזיק

06-03-2012 21:54

קצת גדול עלי...

מאת: לילוש

מכתב זה נכתב מחבר כאוב , כמה ימים לפני שבת , באחד העלונים בתקווה שחבריו יקראו אותו ויבינו....


אהלן אסי אהלן משה. מה המצב? איך הולך? מה שלומכם? אני בטוח שאתם כבר מתכוננים..... עוד 4 ימים פורים. כבר קניתם את הוודקות? הכנתם את הבלגאנים? מחכים כבר לדפוק ת'ראש ? אתם בטח שואלים מה איתי, אז זהו בדיוק בגלל זה אני כותב..... נמאס לי כבר לראות על הפלאפון שלי ויתר מעשר שיחות שלא נענו. נמאס לי לסנן אתכם, אז אני יושב וכותב. אתם בטח לא מבינים למה אני פשוט לא ניגש אליכם ישירות ומדבר? כי כנראה שאני לא מספיק גבר להגיד לכם את זה פנים מול פנים. מה לעשות כל אחד והחולשות שלו .
תראו, אני באמת אוהב אתכם מאד ואני אפילו מעריך כל אחד מכם ברמה האישית ואת החברות האמתית שלכם כלפיי.
אבל עוד מעט מגיע פורים ואני חושש שיקרה לי שוב מה שקרה לי בשנה שעברה....
אתם זוכרים ששנה שעברה מייד אחריי קריאת המגילה נגשתם אליי ואמרתם לי שאני יבוא אתכם לעיר? אמרתם שיהיה לי סבבה ושבישיבה זה לא באמת, אלא רק כאילו שמחים. הבטחתם אנרגיות שיעיפו אותנו, והאמת היא שרציתי לנסות, ובעיקר כנראה להראות לכם שאני אחד מכם .
אני זוכר שבמרכז העיר, אחרי שכבר הגענו, אולי נראיתי כלפיי חוץ שמח, אבל מבפנים הרגשתי סמרטוט!. סתם אחד שמנסה 'כאילו' לצחוק, אחד שכאילו נהנה. בפנים רציתי משהו אחר. רציתי לרקוד, לשפוך ת'לב, לשמוח אבל גם לבכות. רציתי להתפלל ולהוציא את כל מה שיושב לי בלב.
במקום זה , כמו איזה טמבל, דפקתי לעצמי ת'ראש עם אלכוהול יחד עם כל מיני דמויות לא ברורות.
אני זוכר שהגעתי הביתה לפנות בוקר אחרי מעשים שלא רציתי לעשות ומראות שלא רציתי לראות. הרגשתי אפס. כעסתי על עצמי. אבא שלי לא הבין באמת. הוא ראה את הדמעות והיה משוכנע שחוויתי חוויה של קדושה . ואני בגמגום מלווה בכאב שיקרתי לו ואמרתי ש"פורים מיוחד כזה עוד לא היה לי ". את שארית הפורים ביליתי במיטה . לא היה לי חשק לקום. הרגשתי כמה שיצאתי קטן. אז אני ממש מתחנן: תכבדו אותי . תכבדו את מה שאני חושב שטוב עבורי. אל תלחצו עליי. אל תנסו להשפיע עליי. אני יודע שהחברות איתכם חשובה לי ושיהיה לי קצת קשה לסרב, אפילו קשה מאד. אבל אני גם יודע מה טוב עבורי, ומה שקרה בשנה שעברה לא נכנס להגדרה הזאת.
בטח אתם לא מבינים מה נפלתי עליכם ככה בערב שבת, אבל אני בסך הכל רוצה שהשנה יהיה משהו אחר. משהו שונה.
אני יודע שגם יואב מרגיש ככה, אבל הוא בחיים לא יעיז לומר לכם את זה, הוא אפילו לא יכתוב. אתם חשובים לו והוא בטוח שתצחקו עליו,ואולי אפילו תרחיקו אותו מהקבוצה שלכם.
ואולי השנה שווה גם לכם לנסות קצת אחרת? לעזוב קצת ת'בלגאנים ופעם אחת להיפגש עם משהו אחר , משהו אמיתי? מה אכפת לכם?נראה אתכם גברים.
יאללה אחים שלי שיהיה פורים שמח :)