באחת הפעמים יצא לי לשמוע שיר (איני זוכר במדויק) שהזמר התחיל עם משפט מעניין: "עוד שנתיים כבר לא יהיו לחנים", זהו נתון שתמיד חושבים עליו "אולי בעתיד לא יהיה מה להלחין" וכיוצא באלו. בינתיים, זה לא קורה.
ובימינו, רואים שעם לחנים חדשניים ולא מי יודע מה עם תשומת לב חדה לעיבוד ודומיו זה ממש עובד מוצלח, וניתן דוגמא: סטטיק ובן אל, שלטעמי, חוץ מזה שהם גורפים המון צפיות ותשומת לב רבה בארץ (ומעט בברזיל, וד"ל), לדעתי אין בהם יותר מדי 'קסם' מצד מה שהם, אבל משהו מסוים גרם לי (ואולי לעוד אלפי אחרים) להאזין להם לא פעם, והוא האדם השלישי שבחבורה, המעבד והמפיק העונה לשם ג'ורדי (ירדן פלג). בחור בן 30, מוכשר, שלדעתי עוד שמו ילך למרחוק ואף מעבר לים, ולמה? כי הוא ממש מנצל את העיבוד עד למקסימום. עם הכישרון העצום שלו הוא ישלב בין מוזיקה אלקטרונית וחצוצרות (ברבי), סאז כשנצרך (סלסולים, שלא לחינם קטע המעבר שלו 'נגנב' ע"י עדת האלבנים) או להחזיר את שנות הששים לעומק 2017 (זהב). עוד תשמעו עליו...

מאידך, ישנם אומנים שלא חידשו משהו מיוחד מבחינת הלחנים, אבל צורת ההגשה והשקיקה לעבר גורמת לא מעט לתשומת לב מיוחדת, והם: הפרוייקט של רביבו, שלכאורה מצד מה שהם שרים עליהם נאמר "שירים מבית אבא" וכדומה, אבל הצורה שבה הם מבטאים את היצירות שלהם זה ממש עובד מצויין.

האלבום החדש של הפרוייקט של רביבו גדוש כידוע בקאברים ישנים בדרך כלל, שבמבט ראשוני מסתכלים על זה כדבר פסה ובלתי נסבל, אבל כל זה עד שמתחלים להאזין, שאז נכנסים לאווירה שמזכירה את כל הנשכחות שחווינו מאז היינו ילדים. זה קורה הרבה במצבים מעין אלו ששומעים או נזכרים בשיר ישן (שמחפשים אותו ביוטיוב מיד כדי הילוך ארבע אמות).

לסיכום, אלבומם החדש של הפרוייקט טומן בתוכו המון כישרון והמון רענון מוזיקאלי, ובפרט שסוף סוף הפיקו אלבום לכבוד ה' יתברך. ה' יצליח דרכם.

נ.ב מדוע 'פתאום' החליטו האומנים הנ"ל להוציא אלבום דתי? איני יודע אם מותר לי לספר, אבל דבר אחד ודאי ידוע: שעולם התשובה עולה ועולה, עד כי גדל מאוד.

הפרוייקט של רביבו - אמונהאיתי סיטבון