איתן סיטון בביקורת חדשה על האלבום הווקאלי של להקת הילדים "ישיבה בויס", בהפקתו של אלי גרסטנר. קריאה מהנה!
איתן סיטון | צפיות: 5185.
ישיבה בויס
בזמן שאנחנו נמצאים בתוך ספירת העומר, ימים שאסורים בשמיעת כלים חיים וכדומה, מגיעים לנו מדי שנה אלבומים וואקלים שונים. יש שמלווים רק בקולות, יותר נכון בכמה קולות שיוצרים יחד הרמוניה מוזיקאלית, ולהם יש כל מיני תוספות, הבולטת שבהן היא אומנות הביט-בוקס (Beat Box), שפירושה קולות תופים עם הפה. האלבום שאני הולך לדבר עליו "אמן" של "הישיבה בויס" הצליח ממש לעניין אותי בכל קנה מידה. נקודה ראשונה מדובר ביוצר מעולה שאחראי על כמה אלבומים נהדרים של ילדי ה'ישיבֶה בויס' (YBC), ועל עוד כמה וכמה אלבומים כמו החבר'ה, מנוחה ועוד. הלא הוא המפיק והזמר אלי גרסטנר. נקודה נוספת בשביל לעשות אלבום וואקלי משובח ויפה אתה צריך להיות בעל קול מדוייק מאוד וגם יפה. פה נמצאים שני הדברים כאחד. קולות של ילדים שממש נעימים לאוזן, וגם ההרמוניה המושלמת נותנת לנו להרגיש שכלל לא חסר פה משהו. הנקודה השלישית היא העיבודים המוסיקליים באלבום. העיבודים נעשו כמובן ללא כלים, אבל באלבום הזה - זה כלל לא מורגש. האלבום עשיר מאד מהבחינה המוסיקלית וכמובן הביטבוקס, המהווה לנו את התופים בביצועו של אלי גרסטנר עצמו ממש מוסיפים לנו טעם. על העיבודים אחראים אלי גרסטנר וג. אברומי, כמו כן, אפשר גם למצוא את ישראל לאם (מה אשיב ואשת חיל), שהוא בין המעבדים הגדולים במוזיקה החסידית.
האלבום מתחיל עם שיר הנושא של האלבום "אמן" - שיר קצבי נהדר. לאחר מכן עוברים למשהו קצת שקט ויפה, "על נהרות בבל" - שיר שקט ומאוד נעים, את שניהם הלחין גרסטנר.
בין השירים אפשר למצוא את "ויעזור" - שיר קצבי ויפה. "מה אשיב" - שיר שקט בלחנו של יוסי נוימן ועיבודו של ישראל לאם. אפשר למצוא גם קאברים להפקות קודמות של גרסטנר, כמו "ירעם הים" של טקנוי, וגם את "אשת חיל" מתוך האלבום הרוק המעולה "הנה" של גרסטנר שיצא בשנת 1999. עוד שני שירים שהיו כבר אצל להקת החבר'ה - "אודך" ו-"את פניך" גם מבוצעים מחדש בביצוע ווקאלי.
לסיכום, מדובר באלבום נהדר מאוד. אני ממש אהבתי, הוא ממש יפה. ספירת העומר? זה רק בונוס שאנחנו מקבלים מהאלבום הזה. הוא ראוי להאזנה בכל זמן ועת.
הוסף תגובה חדשה
תגובות גולשים:
נכתב ע"י: צבי [אורח], בתאריך: 06-05-12 00:21.
יופי של כתבה
נכתב ע"י: אחת, בתאריך: 06-05-12 19:07.
אחלה ביקורת, עושה חשק לשמוע.
ושאפו לגרסטנר! אני חושבת שיוצר ווקאלי שלא מבצע רק קאברים, מבטא רמה מקצועית אחת יותר.