למרות מה שידוע כ"תופעת האלבום השני" שמגדיר בד"כ נפילה מסוימת באיכות האלבום השני שמוציא זמר, אולי כתוצאה מעליית מפלס ההיבריס (חטא הגאווה) או לחץ זמן כתוצאה מציפייה להמשך הישיר המתבקש, שמחנו לשמוע ולהיווכח הפעם שישראל ורדיגר לא אכזב כלל והצליח להוציא מתחת ידו (או גרונו..) אלבום שני מרשים ומשובח שלא נופל כהוא זה מאלבומו הראשון "בית נאמן בישראל".
וכמו כל אחד שהאזין ולו במקצת לדיסק, אין מנוס מלהתחיל את הסיקור על אלבום שכזה בהכתרת ה"מלך" החדש של השירים שבאלבום ובכלל בלהיטים העדכניים לתקופה הנוכחית כ"דויד המיילך". השיר הנכון בזמן הנכון, במינון נכון והמדויק. השירה כובשת, הקצב מושלם והעיבוד סוחף. אם שאלתם את עצמכם- אז המילים המקוריות למדי הם עפ"י פירוש הרד"ק ומצליחות לגעת ולרגש. (לטובת הקוראים שלא שמעו את השיר עדיין נביא ציטוט קצר: "דוד המלך עליו השלום היה מתפלל על כל העניינים שצריכים ישראל עד ביאת משיחנו, על החולים שיתרפאו, על הבריאים שלא יחלו, ועל פרנסתם שיתברכו ולבטל מהם כל גזירות קשות..").
עם יד על הלב, לדעתי הענייה, יהיו כאלו שיאמרו ששיר כזה כבר מצדיק לבדו דיסק, אבל ורדיגר לא הפסיק בשיאו ותוכלו למצוא באלבום עוד כמה וכמה להיטים טובים גם כן. את השיר הראשון, שיר הנושא של האלבום, כבר יצא לי לתפוס את עצמי מזמזם כמה וכמה פעמים ולא בכדי. השיר "אשת חיל" קליט במיוחד (יודעי דבר יספרו לכם עובדה מעניינת על השיר שהולחן ע"י יוסי גרין כהפתעה מיוחדת ובהקדשה אישית לאשת חבר- הרבנית ברכה זיסר), השיר עבר עיבוד של יהושוע פריד (בהזדמנות זו נאמר שהמדור משתתף באבלו על פטירת אמו ז"ל ונאחל לו שינוחם בקרוב בבנין גואל צדק). שירים נוספים הראויים לתשומת לב מיוחדת הם: "מי חכם" התוסס ו"הנני" המרגש, והכל באיכות ובטיב המפורסם מבית משפחת ורדיגר המורחבת..
ישראל ורדיגר - אשירה ואזמרהאבי אברהם