בכדי לכתוב כתבה זאת נאלצתי לחוות את הרגשות בסביבת אנשי קרליבך. אחרי שבת
מרוממת ומלאה בריגושים בעיר העתיקה בצפת, ששם מנייני קרליבך הם דבר שבשגרה,
החלטתי להכות כשהברזל חם, כשההתלהבות הראשונית לא תכבה, ובכך הקשר שלי עם
הכתבה תהיה מושלמת.
יהודה גרין, אומן קרליבכי אותנטי, בעל חזות מאוד דומה לשל רבו – ר' שלמה קרליבך, וכמו כן בקולו הנעים, יוצא באלבום חדש, אשר מכיל לחנים גם של עצמו וכן של רבו. ההשתוקקות הזאת, הכיסופים, ובעיקר הנשמה הזאת שיוצאת מכל שיר – מעניינת למדי. כ"כ השקעה וטרחה יתרה הגו באלבום. כל רצועה בצבע. הכל ע"פ הנהגות של ר' שלמה בעצמו. ובטוח אני, שאם הוא היה ביננו היום – היו כמה דואטים של השניים.
האלבום המדובר מכיל 12 רצועות, שכל אחד יותר יפה מקודמו,מבטה גרין את יכולתו
המוזיקאלית והאולפנית (עיבודים) את כשרונו האדיר בו ניחן.האלבום מגוון, העיבודים מדהימים, ולחנים שלא ישאירו ולא אחד אדיש. במיוחד לא בחור היפראקטיבי כמוני.
שירים אשר תפסו את אזניי באלבום הם: "ר' שלמה'ס ניגון" – לחנו של ר' שלמה עצמו. "הנשמה" – מצב קומזיץ. "מה אשיב לה'" – ממש מדהים. "כולם בלב אחד" – גרם לי לפצוח בריקוד קל. "נחמו עמי". "אנא בכוח" – שיר שיצא לי לשמוע לא מזמן קבוצת חובשי כיפות סרוגות במהלך קומזיץ ספונטני באזור הכותל ב-"ליל שישי". "תשועתם" – השיר שהפך לי את קריאת המגילה ופורים ליותר מעניינים. ו-"רבי רבי" – פשוט, קליט, ומרגש.
לסיכום: כל אלבום שיהודה גרין הוציא עד כה לא איכזב, ובטוח שיש לו עוד המון חומר במגרה שמחכה לנו. האלבום יצא בצורה מיוחדת במינה, ואולי לאלה שעדיין לא זכו להכיר את נשמת הקרליבך – אולי זאת ההזדמנות. בהצלחה חברים.
יהודה גרין - ברכניאיתי סיטבון