בשירים, כמו בשירים, אנו אוהבים להכנס לתוך תודעת היוצר, מהם חייו, מה עבר לו בראש ברגע שכתב כך וכך, וזה הדבר אולי היותר מעניין מאשר כל מה שמאחורה. אצל אודי דוידי רואים משהו מעניין נוסף, שמלבד הטקסטים המאלפים שלו, הוא גם מעביר מסרים של אופטימיות, רוגע, תקווה ועוד, וזה האודי שהכרנו עד כה. באלבום החדש ישנו פן נוסף תוכלו להאזין במוזיקה משובחת בעצמותה, בניחוחות אלטרנטיביים-אתניים, בטקסטים שיותר משויכים לחיי משפחה ובית.
עוד נתון שהייתי חייב קצת להניח בו את קולמוסי, זה עטיפת האלבום. ניכרת השקעה מהממת בכל מה שדרוש בכך. אולי אני לא גרפיקאי, אבל אי-אפשר לפספס את הצילום שמתנוסס על העטיפה, ויותר מזה, גם בחוברת המצורפת שתתן לכם להבין בכל שיר "למה התכוון המשורר".
על הפקת האלבום אחראי איש יקר, שכולנו מכירים את עיבודיו היטב, במיוחד בשל סגנונו הייחודי המכניס כלים אתניים לתוך עולם הרוק והמוזיקת עולם, וזהו 'גלעד שמואלי', המעבד של מגלה הכישרונות המיוחד עידן רייכל. אני הס מלזהכיר מי הלחין את שירי האלבום, כי זה כמובן מאוד ברור.
האלבום נפתח עם שיר הנושא "מחכה לשקט", שכמו שהזכרתי לפני כן נותן הקדמה מפורטת מה בדיוק השיר הזה. לאחר מכן סוחף אותנו לשיר "הזמן עכשיו" - שיר כיסופים לקב"ה.
עוד שירים שתפסו את אזניי באלבום: "יום אחד" - קצבי, עדין ומעניין. "בתוך ביתנו" - שיר העוסק על בית שמגמתו היא - "הכל נמצא בתוף ביתנו. לא צריך לחפש מחוצה לו". "מסע" - בו ראיתי עד כמה מחשבה הקדיש המעבד, בו הכניס כלים אתניים מדוייקים לכל אורך השיר. "פנס אחד ברחוב" - אופטימיות. כרגיל. "חמש שניות" - שיר שנכתב לזכר עמנואל מורנו ז"ל שנהרג בהתרסקות מסוק, ושיר זה הא בעצם צוואתו. ו-"עכשיו שתיקה".
לאורך אלבומיו של דודי למדתי משהו וליישמו. בתור כותב, תמיד טוב תמיד טוב להתייעץ עם בת הזוג כדי לדעת אם אני נוסע טוב, האם זה מעניין וכו', בדיוק כמו שאודי עושה שנים עם אשתו לילך.

לסיכום, מדובר באלבום נורא מושקע ומעניין, שמפעם לפעם יותר מתחבר לשירים ולטקסטים.
אודי דוידי - מחכה לשקטאיתי סיטבון