בס"ד
בין הזמנים סוכות – עונת החורף – איך שתקראו לזה - הגיע, ואיתו כמה אלבומים חדשים. מבין כל האלבומים בחרתי בתחילה לכתוב דווקא על אלבומו החדש של ברוך לוין. ברוך לוין ניחון בקול מהמם, והוא אמן גדול ומלחין דגול – המכונה לא סתם "אמן הרגש" ומהווה היום פקטור דומיננטי מאוד במוזיקה החסידית, יצא עם אלבום סולו רביעי במספר (לא יודע למה, אבל האלבום האחרון שלו - Touched By a Niggun – משום מה לא נחשב...). כידוע, לוין עוסק לרוב בלחנים, לחניו מושרים על ידי הרבה זמרים בז'אנר החסידי, ביניהם מיכאל פרוזנסקי, ישראל ורדיגר, דוד גבאי, אוהד מושקוביץ ועוד. חלק משיריו הפכו ללהיטי ענק כ"וזכני לגדל בנים", "והוא קלי", "הנשמה לך" ועוד...
האלבום מכיל 11 רצועות, 10 שירים חדשים שטרם נשמעו, והאחרון הוא "רפואה שלימה", השיר המוכר לנו מהופעתו של שוואקי בקיסריה (כל מילה נוספת מיותרת). מילות השירים כולם מן המקורות. על הלחנים אחראי לוין בעצמו, וכמו באלבומיו הקודמים גם באלבום החדש הכישרון מתבטא בשירים. בשמיעה ראשונית, משום מה לא שמתי את ליבי כ"כ לשיר הראשון שהוא בעצם שיר הנושא – "השקיפה", ודילגתי עליו גם בפעם השניה. בפעם השלישית אמרתי לעצמי "רגע, זה חייב להיות שיר טוב, אחרי הכל שיר נושא...", ומה אומר לכם? שיר וולס מוצלח מאוד. האלבום ממשיך עם השיר "טוב לחסות", שיר דיסקו חביב מאוד, אבל אז מגיע יצירת מופת – אולי השיר הכי מעניין באלבום – "בני" – המושר עם הילד דוד דקס (כישרון מוכר בארה"ב) – שיר רגש מלהיב במינו, שבתחילתו ברוך כביכול מדבר לבנו "בני, אל תלך בדרך איתם", ולקראת סוף השיר מחזיר הבן בתשובה "אבי, לא ילך בדרך איתם", קטע שחדר עמוק לליבי. בחירת השירים נעשתה ע"י סדר של שיר שקט – שיר קצבי לאורך כל האלבום.
על ההפקה אחראי יוחי בריסקמן, ועל העיבודים אחראים לוין בעצמו ויענקי בריסקמן.לכל אורך האלבום מלווים כלים בסיסיים הנועדים לז'אנר כזה, ושומעים גם כינורות (בעיקר בשירי הרגש) וכלי נשיפה, אבל משום מה – וזה קורה בהרבה אלבומים שהפיק יוחי – שהצלילים לא נשמעים חדים במיוחד, בעיקר בצלילי התופים. נקודה שאני מקווה שתשופר בעתיד.
האלבום כולו בנוי מרגש ושירים קצביים כאחד, השירים העיקריים שתפסו את אזני הם: "השקיפה", "טוב להודות" ו-"בני" שכבר דיברנו עליהם לעיל, "תלת" המזכיר קצת את שירו "ועל דע" מתוך האלבום "חתן תורה". "בטחו" – עוד שיר רגש, והפעם עם הילד דוד גינסברג, שיר יפה ומיוחד, רעיון יפה, שבפזמון הוא אומר בטחו ב-3 שפות. "מה אשיב" – אהבתי את הקטע לקראת הסוף שהוא עולה ואומר "נדרי לה' אשלם וכו'", ו-"כל עצמותי", שיר לא קצבי במיוחד, מילים שמשתלבות היטב על המנגינה.
לסיכום, אולי מדובר באלבום שאין בו שירים פוטנציאלים לחתונות, אבל מאידך גיסא הרגש והכישרון חוגג. אין ספק שמהפעם הראשונה שתאזינו לאלבום הוא יכבוש את ליבכם ותאזינו לו שוב ושוב. משובח מאוד! נשאר לייחל שיצאו עוד אלבומים מהסוג הזה.

למילות שירי האלבום לחץ כאן.

תגיות: קובי סלע, יוחי בריסקמן, ברוך לוין, השקיפה, איתן סיטון, מוזיקה חסידית, דוד דקס, יענקי בריסקמן, מיכאל פרוזנסקי, ישראל ורדיגר, דוד גבאי, אוהד מושקוביץ, יעקב שוואקי
ברוך לוין - השקיפהאיתן סיטון