מילות השיר:
ערב יום כיפור ממתין הציבור אצל הרבי ברדיצוב בפתח הראש מורכן הכסף מוכן ניתן למשש את המתח הרבי הבהיר השנה הוא מזהיר דמי פדיון מוכרח הוא לקחת בתוקף ידרוש רובל לראש ולא יוותר כמלא מחט זקן וצעיר גם ילד זעיר רובל פדיון לכל נפש הרבי יכתוב בספר הטוב ירחץ הנשמות מן הרפש  
איימה וחרדה הקהילה כה מרודה המשפחה הן בקושי אוכלת לתת איך ניתן סכום כלל לא קטן כשבבית יש שנים עשר ילד אך הרבי ציווה וזוהי חובה איש כלל אינו מתווכח נאנחים כואבים ממשכנים ולווים מביאים והרבי לוקח 
ליד השולחן הרבי מוכן את הציבור מקבל הוא בנחת קערה שם הונחה ומטבעות בתוכה רשימה לצידה גם מונחת
הדלת נפתחה שם עומדת בוכה אשה עניה מיוסרת באה בדמעות עם בנה הפעוט לרבי בכאב מספרת אלמנה בודדה קטן הוא עוד בנה אך לרגע אותו לא שוכחת החיים כה קשים ואין לה להשיג אלא רובל לשניהים יחד
איימה וחרדה האשה נרעדה אך הרבי מתעלם מהצער צריך עוד אחד הוא אומר בקול חד עוד מעט ואסגור את השער היא רצה ברחובות מבקשת ללוות כל אחד משתדל לסייע אך מכמה אגורות רובל לפרוט זה דבר שקשה לבצע עמוסות הדרכים לבית הכנסת הולכים היא רצה מהר מבוהלת עם בנה הפעוט אל הרב בדמעות לבל תיסגר עוד הדלת
הלילה קרב אך הרב מסרב לקום ממקומו אל הדלת הרבנית מתחננת הארוחה מצתננת התענית עוד מעט כבר מתחלת הדלת נפתחה שם עומדת בוכה האשה והתינוק בידיה האמין לי הרב חיפשתי זמן כה רב לא עלה בידי עוד מטבע עונה הרבי הזאת לא אסכים לזאת ארשום רק אותך אני מציע ילדך אין בוכה אין מה לפחד גם אם ברשימה לא יופיע איימה וחרדה האשה נרעדה אך עם הגזרה לא השלימה אוי רבי יללה בקול לא לה         האם לא יחוש לב של אמא ישמע נא רבי מה עלה בליבי את העובר לידו אני נותנת את בני נא יכתוב עבורי זה כבר טוב בעצמי אני לא מתענינת הרבי קופץ הרי בזה הוא חפץ המתין רק למילים כגון אלה ה׳ אנא שמע לחשוב אין עוד מה זה עתה אין ראית דבר פלא איך אם עלובה על עצמה לא חשבה מסרה למען בנה את חייה עם ישראל הוא בנך מבקש אני ממך רחם נא כמו אם על בניה