מילות השיר:
מעשה ממטר, מענין השם יתברך יכבש המלחמה רק
עם הפשוטים אומרי תהילים בפשיטות וכו' ולא עם
ההולכים בחכמות, ספר רבינו ז"ל משל ממלך שהלך לצוד
חיות ונסע לבוש כאיש פשוט, כדי שיהיה נקל
להצחוק, ובאמצע פתאום ירד מטר גדול ממש מבול מים,
וכל השרי מלוכה נתפזרו אחד לאחד וכו' והמלך היה
בסכנה גדולה, וחפש עד שמצא בית כפרי אחד. והיה שם
איש כפרי, ולקח את המלך והלבישו, ונתן לו אכילה שלו
גריץ וכו', והסיק את התנור, והניחו לישון
על הפיעקליק וכו'. וכל כך היה ערב מתוק
להמלך, שמעולם לא טעם טעם ערב כזה, כי היה עייף
ויגע וכו'. והשרי מלוכה חפשו את המלך שבאו לשם,
וראו שהוא ישן. ורצו שיחזר המלך לביתו עמהם. ואמר
להם, כיון שאתם לא הצלתם אותי וכל אחד נתפזר להציל
את עצמו, וזה הציל אותי, ופה טעמתי טעם מתוק כזה,
על כן הוא יביא אותי בעגלה שלו ובאלו המלבושים, והוא
ישב אותי על כסא המלוכה. וסים על זה רבינו ז"ל כאשר
מובא שבעקבות משיחא יהיה מבול - מען וועט שיסען
מיט אפיקורסות - לא של מים,
רק של מחשבות זרות. ויכסו כל ההרים הגבוהים, ואפילו
בארץ ישראל שלא היה מבול, רק מחמת שהלך בכח
נתזו שם המים, דאס הייסט עס וועט אריין שפריצען
אפלו אין די כשר'ה הערצער
ועם חכמות לא יוכלו לתן עצה, וכל
שרי המלוכה נתפזרו וכל המלוכה לא יתחזק על עמדו,
וועט זיך ניט דער האלטין נאר
פשוטי ישראל שאומרים תהילים בפשיטות וכו'. על כן
כשיבוא משיח הם יתנו הכתר מלוכה בראשו.